השפעה בלתי הוגנת – רונית מטלון ואריאל הירשפלד

כבר מזמן רציתי להמליץ על ספר עברי. לא להעלות מן האוב משהו שקראתי מזמן, אלא להיתקל בספר עברי עכשווי, שירגש ויגע בנימי הנפש העמוקים. כזה שיקשה עלי להניח אותו מידי ולשוב ממנו לעניני היומיום, ושיעורר בי התפעלות וכמיהה. ההזדמנות נקרתה לידי לפני כמה ימים, כשהתחלתי לקרוא את השפעה בלתי הוגנת. הספר אכן השפיע עלי, ומידת הגינותו באה לידי ביטוי אפילו בכריכתו.

תמונת הכריכה מציגה אדם היושב ליד שולחן, ידו האחת תומכת בפניו, השניה נשענת על ידית הכסא, ועיניו נשואות אל  נקודה באופק כשהוא שקוע בהרהורים. מאחוריו, לבושה שמלה ארוכה ועדינה, כפופה מעט, מציצה אשה מן הפתח. הם יחד אבל לחוד. לצד שם הספר ושמות המחברים כתוב  – רומן במכתבים. דף הכריכה האחורי הוא תמונת ראי של הקדמי, אבל כנראה מתוך הגינות, כתובים שמות המחברים בסדר שונה על שני צידי הכריכה.

לדברי המחברים נכתב הספר בדרך מיוחדת. השניים החליטו לכתוב יחד רומן בהתכתבות, שעלילתו לא נקבעה מראש. כל אחד כתב מייל לשני, ועל השני היה להמשיך את הסיפור, מהמקום  שבו הסתיים המייל הקודם. אינני יודעת עד כמה הצליחו השניים לאורך הדרך, לעמוד בהחלטתם ולא לסכם ביניהם כיצד יתפתחו הדברים, אבל הדמיון של כתיבה מתהווה כזאת, לאופן התרחשותם של אירועים ולדרך התפתחותם של יחסים בחיים, מסעיר בעיני.

מכתבים הם דרך תקשורת מיוחדת מאוד, שהפכה עם השנים לשכיחה פחות ופחות בין אנשים. המצאת המייל השיבה לחיים אמצעי נפלא זה. באמצעות מכתב ניתן לשוחח עם האחר, באופן שקרוב מאוד להרהורים בינינו לבין עצמנו. דווקא העדרו של הזולת בזמן הכתיבה מאפשר דברים. ניסוח  מתוקן עד שיהיה מדויק ככל האפשר, של האירועים, המחשבות והרגשות המתוארים במכתב. הקשבה ממושכת, שקרוב לודאי שהיתה נקטעת בשיחה, במעבר למה שהדברים מעוררים במאזין. אפשרות לחזור ולקרוא שוב ושוב את הדברים, ולשים לב מה הם מעוררים בנו כל פעם.  דווקא העדר מאפיינים חשובים של קשר, כמו קול, טון וקצב דיבור, מבט, הבעות פנים, שפת גוף ומגע, מאפשר הישארות מזוקקת יותר עם המילים ועם מה שהן עושות בנו. בניגוד לקריאה בספר רגיל, איננו תלויים במתבונן, המספר לנו מה קורה, באופן שגם אם הוא יפה, הוא תמיד רק דרך אחת לראות את הדברים. אנו קוראים כל מכתב כאילו נשלח אלינו, ומשלימים לפי אישיותנו, צרכינו ומצב רוחנו הרגעי, את התמונות, הצבעים, הקולות, הריחות והטעמים של מה שמתרחש, כמו גם את העולם התת קרקעי הרוחש מתחת למילים.

הסיפור הוא סיפורם של לורי ונתנאל. לאחר מות אביה של לורי, מתחיל מאבק ירושה בין שתי אחיותיה לבין אשה, שאביה של לורי היה שנים רבות בן זוגה. אשה זו היא אמו של נתנאל. נתנאל ולורי לא גדלו יחד, כי שכשהיתה לורי נערה, שהה נתנאל שנים רבות בגרמניה. לורי פונה אליו לכאורה, כדי לנסות להפעיל את השפעתו כדי לפשר בין הצדדים בענין הירושה.

במהלך ההתכתבות מתגלות עובדות חיים משמעותיות, מחייו של כל אחד מהמתכתבים. הקשר בין אביה של לורי לאמו של נתנאל נוצר, כי אמה של לורי היתה חולת נפש. נתנאל נסע לגרמניה מתוך כעס על דמותה הלא שגרתית, החיה ומלאת העוצמה של אמו. הם גם משפיעים כמובן זה על זו. כשמספרת לורי לנתנאל איך היא רואה את אמו, וחושפת בפניו את הקשר המיוחד שנוצר בין שתיהן, היא מאפשרת לו לגלות אותה מחדש.

בנוסף למערכות היחסים המורכבות בין הורים לילדיהם בילדות ובבגרות, נידונים בספר, בהרחבה ובעומק, יחסי אחים. לורי מספרת לנתנאל על אחיותיה, על אישיותן השונה זו מזו, היחסים המורכבים שיש ביניהן לבין בני הזוג שלהן, יחסיהן איתה, ויחסיה עם בני זוגן. בגלל הקשר הזוגי בין הוריהם, גם לורי ונתנאל הם סוג של אחים. בת ובן עם רקע משפחתי משותף, המשוחררים מהאיסור על גילוי עריות. תפקידם של אחים בחיינו, המשאלות האסורות הנלוות לקשר זה, ומערכות היחסים המורכבות איתם מתוארים להפליא, על יופים וכאביהם.

במהלך הספר הולכת ונוצרת אהבת גבר ואשה בין נתנאל לבין לורי. מזמן לא קראתי התפתחות אהבה מרגשת כל כך. היא מתרחשת בעדינות ובאיטיות. היא נעה באופן מופלא בין הנסיון לפתות ולהקסים, המאפיין תמיד היווצרות יחסי אהבה, לבין חשיפה עירומה, מרגשת, של הפגמים  ונקודות הפגיעות של כל אחד מהכותבים. גם כשהם מאוהבים, הם אינם רק מהללים זה את זה. יש גם רגעים של אי הבנה, התחשבנות, עלבון וכעס, היוצרים תחושה של אותנטיות, ואינם מפחיתים מקסמה של האהבה המתרחשת, חיה, נושמת ומשתנה ממכתב למכתב, לנגד עינינו.  בהתכתבות באים גם לידי ביטוי ההבטים המעשיים והיומיומיים ביותר של הקיום. עבורי היתה זאת חוויה מפעימה. מתוך הארצי ביותר, מאבק על כסף, עולים רגשות עמוקים  ורבי רבדים.

כל אדם שיש לו הורים יתרגש למצוא את נקודות החיבור באופן בו מוצגת חשיבות דמויות אלה בחיינו, השילוב בין אהבה וכעס כלפיהם, וההחמצה המלווה, כמעט תמיד, מערכת יחסים זו. כל מי שאיבד הורה, יזדהה עם הרגשות העזים והמטלטלים, שמציף מות הורה בין האחים, וביניהם לבין דמויות משמעותיות נוספות שהיו להורה בחייו. יחסי אחים על חשיבותם בחיים, משמעותם הרגשית והמינית, והתחרות הטמונה בהם, מוצגים באופן אמיץ ונפלא. כמוהם גם הכפילות ביחסנו לאהבה זוגית, כדבר שאליו אנו כמהים  וממנו אנו מפחדים יותר מכל.

לקראת סיום הספר, אולי כדי להוסיף אתגר נוסף בפני אהבתם של לורי ונתנאל, יצרו המחברים התפתחות לא צפויה, שבעיני היא מיותרת. גם אם תחשבו כמוני, אל תתנו לדבר זה לשנות את דעתכם לגבי הספר. מדובר במלאכת מחשבת, המשלבת  בתוכה את כל מה שאנושי. עירוב מופלא המתאר את הכותבים, את הדמויות עליהן הן מספרים, ואותנו, על יופינו ועל קטנוניותנו, ואת החיים במלוא עוצמתם הנהדרת והנוראה.

חזרה לספרות

 

Comments are closed.