קולנוע

קסם הקולנוע הולך ונעלם, וחבל. הישיבה בחשיכה מול מסך גדול, רצוי עם מישהו שאפשר
לנשק
ברגעים ארוטיים, להשעין ראש על כתפו כשאבכה, ללפות את ירכו ברגעי מתח,
כשצילומים נפלאים, מוזיקה מרגשת, סיפור נוגע ומשחק איכותי מתגלמים על המסך שמולי,
היא עונג, ועונג מפעים.

הסרטים שהשפיעו עלי ביותר הם:

יופיו של החטא – ניקוליק זיבקו – יוגוסלביה.
התוודעות – אישטוון סאבו – הונגריה.
יול – שריף גורן – תורכיה שוייץ.
כמו בגן עדן – קיי פולאק – שוודיה.
דבר אליה – פדרו אלמודובר – ספרד.
סיפור קצר על אהבה – קשיזטוף קישלובסקי – פולין.
חייה הכפולים של ורוניק – קשיזטוף קישלובסקי – פולין.    
זכרונות – פדריקו פליני – איטליה.
זעקות ולחישות – אינגמר ברגמן – שוודיה.
כאוס – האחים טוויאני – איטליה.
מלאכים בשמי ברלין – וים ונדרס – גרמניה.                 
קריאת העורב – קרלוס סאורה – ספרד.
רוקדת בחשיכה – לארס פון טרייר – דנמרק.
אביב, קיץ, חורף, סתיו ואביב – קים קי דוק – דרום קוריאה.
הדוור – מייקל רדפורד – איטליה.     

קישורים (בלחיצה על שם הסרט) המאפשרים טעימה מרוח הסרטים המרגשים האלה:

יופיו של החטא– המתח הארוטי הנפלא, בין פתיחות לעירום וקירבה, לבין צניעות נזירית.

כמו בגן עדן   שיר הלל למוזיקה, לאנושיות, לאהבה ולקשר בין אנשים. מנצח מפורסם, עוזב
הכל וחוזר לכפר הולדתו, שבו גדל כילד שונה מהילדים האחרים, כדי להקשיב. הוא מתחיל
לאמן את מקהלת הכפר, המתכנסת בכנסיה. סיפורי החיים של משתתפי המקהלה, העבודה
הקבוצתית הנפלאה שהם עושים בהנחייתו, ושיתופו של נער מפגר במקהלה, מתחברים לסרט
בלתי נשכח.
בסצנת הסיום המצורפת, נופל המנצח בשרותים, ולא מצליח להגיע, לבמה שעליה אמורה סוף
סוף,
להופיע המקהלה. בעוד הכל ממתינים לשווא להגעתו, מתחיל הנער המפגר, שלא יכול
לעמוד בהמתנה
הממושכת, להוציא קולות, וחברי המקהלה, המנסים לחפות עליו, הופכים זאת
לשירה. אט אט מתגברת
השירה, והקהל מתחיל להצטרף אליהם, לרגעים בלתי נשכחים. ברגעים
האחרונים כנראה לחייו, מקשיב
המנצח לשירה, מחייך, חוזר  בעיני רוחו לשדה שבו נהג כילד
להתאמן בכינור, מרים את הילד שהיה
בזרועותיו, ומאמץ אותו אל ליבו.
בכל פעם שבה אני צופה בסצנת סיום זו, מתמלאות עיני דמעות של השתאות והתרגשות, הכרת
תודה
 ואהבה.

דבר אליה– הכל ישנו בסרט הנפלא הזה. מוזיקה ומחול, חולי וכאב, אהבה, חברות ומוסר.
הקישור המצורף מאפשר טעימה מיופיו האנושי והחזותי של הסרט. נפלא מכל, הרגע שבו נראית
פינה באוש, רבת ההבעה והלא צעירה,  כשהיא רוקדת
 

חייה הכפולים של ורוניק– האם יתכן שאיננו בודדים בעולם? שאי שם, בלי שנדע על כך, ישנו
מישהו שהוא בן דמותנו, וחייו משיקים לחיינו? ביופי מפעים, הלופת את הצופה, מנסה סרט זה
לגעת במשאלה זו. הקטע המצורף מראה ילדים מתרגשים מתיאטרון בובות עדין ויפהפה,
וברקע – המוזיקה המזככת של זביגנייב פרייזנר.

כאוס – ארבעה סיפורים נפלאים מחיי כפר איטלקי. בקטע המצורף – התרגשות ילדים מול
דיונות החול והים, וברקע מוזיקה שמימית.

מלאכים בשמי ברלין– הסרט הפילוסופי ביותר שראיתי מעודי. האם עדיף להיות מלאך,
החי לנצח, או אולי להיות אדם, בן תמותה, החווה את כאבי החיים, אך גם עונג אנושי
פשוט ויומיומי, ואהבה.
בקטע המצורף – מבט על, דרך עיניו של מלאך, על עיר, התרגשות מדם אנושי, פניו מלאי
ההבעה
של ברונו גנץ, וגוף אישה עירום  – קטע קצר המכיל תמצית של עושר החיים.

קריאת העורב – דרמה פסיכולוגית על ילדות, משפחה והקשר המורכב בין אמהות לבנות.
בקישור – קטע מתוך השיר הנפלא Porque te vas, מתוך הסרט.

אביב, קיץ, חורף, סתיו ואביב – החוכמה הרוחנית של המזרח הרחוק, החיבור לטבע,
מחזוריות העונות, מחזוריות החיים. כל אלה באים לידי ביטוי בסרט נפלא זה.

הדוור  – גיבור הסרט – הדוור, והאשה היפה שבה הוא מאוהב, קוראים את שירו של פאבלו
נרודה – Nuda (עירום). הוכחה חיה לכך, שגם שפה שלא מבינים את פישרה, יכולה לגעת
ולרגש,
כאשר היא כתובה ומוקראת נכון. 

המלצה – הסרט פרידה     המלצה – הסרט רכבת לילה לליסבון      המלצה – הסרט העבר      המלצה – הסרט אידה

המלצה – הסרט עוד פעם אחת עם רגש

Comments are closed.