גשם זהוב

כמה טוב להשתין.
לשחרר את מה שלכוד,
מוחזק, עצור,
בזרם חזק, חמים וריחני.
לגלות שגם כשנדמה שגמרתי,
יש עוד,
ואפשר להמשיך לזרזף
עד להתרוקנות המוחלטת.
להשקיט, להשקיט את מה שצעק,
ולחוש מלאות וסיפוק
מכך שמשהו, לפחות משהו,
התרוקן במלואו.

בינתיים יורד הערב,
ואני בכסא נוח בגינה.
סביבי אויר הערב הכחול,
איין נוכח, אופף את גופי.
האויר דביק וחם,
וחצי ירח מניח לעננים הלבנים
לחלוף במהירות על פניו.
גם הוא מתמלא באור צהבהב,
עד שהוא מתרוקן באנחת רווחה,
מתמסר לחשיכה.

עלי העצים הולכים ומתכהים
עם בוא הלילה.
גם אותי עוטפת חשיכה.
אבל לבי ממשיך לפעום,
וענפי פרושים אל השמים.
בתוך גופי,
לעת עתה בלי שום מאמץ,
ממשיכות כליותי
ליצר גשם זהב חמים.
בשמים שטים עננים.

לשיר הבא    לרשימת השירים     

Comments are closed.