הר מושלג

שוכבת במיטה אני מתבוננת מבעד לחלון בהר המושלג.
גופו קשה ואיתן,
שלג קר מונח על עורו,
ועצים חומים, שעליהם נשרו, נטועים בו כזיפי שיער.

אני מנסה לקלוט את מבטו,
אבל הוא לא מתבונן בי.
גאה ובודד הוא מתנשא למולי.

אני שולחת לעברו מבעד לזגוגית את אור עיני,
אני מעבירה אל גופו מבעד לשמיכה את חום גופי,
אני עוטפת אותו ברוך שדי,
אך שום נס לא מתרחש.
השלג לא נמס,
ענפי העצים לא מתכסים עלווה ירוקה,
והוא אינו מפנה אלי את מבטו.

ציפור קטנה, צהובת חזה, חולפת בינו וביני,
מאפשרת לי להבין,
שזה עוד יקרה.
השלג יימס,
העצים יתכסו עלווה ירוקה,
וההר יחפש אותי במבטו.

יום אחד, נושא פרחים רבים,
קצה ראשו מקושט בלבן,
ישלח מבטו אל ארצי החמה
על פני אדמה וים.

תחילה אתנגד,
אחר כך אכנע. הוא יוכל
לאחוז בגופי,
ללטף את פני,
ולפגוש את מאור עיני.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

  לשיר הבא     לרשימת השירים    

Comments are closed.