להיות אגם

 

להיות אגם.
להיות שקטה
ועם זאת מלאת חיים.
לחוש באדמה שמתחתיי
בנביעה שבתוכי
ובשמיים מעלי.

להתענג.
על חום השמש
שממיס בי
את הקור,
על ליטוף הרוח
המזמין אותי
לרקוד את אדוותיי,
על טיפות של גשם
שיורדות
גם עלי,
גם עלי,
מרחיבות,
מעמיקות,
מצלילות את מימי.

לשאת שקטה את רעש סירות המנוע,
שובל של דלק שחור שנשפך לתוכי,
פרפור חרד של אדם טובע,
שתן שצורב אותי.

לשמוח על צהלות ילדים
גם אם הם בועטים בקרבי,
להסמיק עם ערב כששמש שוקעת
וזוג מתחבק בתוכי,
לצחוק כשעוברת להקה של דגיגים
כי זה מדגדג אותי.

לוותר על לחיות במקומות אחרים,
כי פה המקום שלי,
לתת לכל מה שיש מסביב
להשתקף נרעד בתוכי,
לתת מנוחה לעופות נודדים
שינוחו שקטים על גבי,
לאפשר לחתור
ולשטוף את הגוף
למי ששוחה בתוכי.

לפייס אבן נזרקת
בעיגולים עוטפים
ולתת לה לשקוע בשקט
בין עוד ועוד אבנים.

לשיר הבא      לרשימת השירים

Comments are closed.