רכבת לילה לליסבון, הוא ספר על דרך שעושה אדם. דרך מארצו, שפתו ועירו, לארץ, שפה ועיר
אחרים, וחזרה, כשהוא שונה, לארצו. דרך מהתמקדות בחייו, לחקר חייו של אדם אחר, שאותו
לא הכיר. מסעות אלה מאפשרים לו להכיר חלקים נוספים בנפשו, ולהתוודע לעוד אפשרויות
בעולמו המציאותי ובעולמו הפנימי.
הסיפור פשוט. אדם בן 57, מורה לשפות עתיקות בבית ספר תיכון בברן שבשוייץ, פוגש פגישה חד
פעמית אישה, שמרעידה את ליבו. הוא שואל אותה מה שפת אמה, והיא עונה לו שפורטוגזית.
בעקבות המפגש איתה, הוא הולך לחנות ספרדית לספרים משומשים, ורואה שם מישהי, שקוראת
ספר בפורטוגזית. כשהיא יוצאת, מתעניין המורה בספר, ומוכר הספרים מתרגם לו קטעים מתוכו.
הוא רוצה לקנות את הספר, אך מוכר הספרים מעניק לו אותו במתנה. המפגש עם האישה, משהו
באופן שבו הגתה את המילה – פורטוגזית, בתשובה לשאלתו, וההקשבה לקטעים מהספר, משנים
את חייו. הוא מחליט ללמוד פורטוגזית, עוזב את בית הספר בו לימד, ויוצא למסע ברכבת לליסבון,
כדי לנסות להתחקות אחר האיש שכתב את הספר.
הסיפור מתנהל בשני מישורים – האחד, סיפור קורותיו של המורה במסעו. השני- קטעים מתוך הספר,
הנוגעים בטבע האדם, בחוויה האנושית, במסתורין שבחיים, בטיבו של המוות. יותר תהיות מתשובות,
אך תהיות הנוגעות במקומות עמוקים, נרעדים, הקשים כל כך ללכידה מילולית ולהגדרה.
"מתוך אלף חוויות, שאנו חווים, איננו מביעים במילים אלא אחת מהן לכל היותר, וגם זאת כלאחר יד,
ובלי הקפידה שהיא ראויה לה. בין כל החוויות האילמות, טמונות אותן חוויות, המעניקות לחיינו את
צורתם, את גונם, ואת ניגונם, באין רואים". (מתוך הספר).
נפלא.