סקסיות

אבל אולי לא המילים עצמן הן הבעיה. הרי פעמים רבות מילים, למשל שירה או מכתב אהבה, מעוררים בנו חוויה עוצמתית של מפגש עם תחושות עזות. מול צירוף אותיות מסוים עולות בנו חוויות של מפגש עם חומרי החיים הבסיסיים ביותר – יופי וכאב, יכולת וחוסר אונים, חיבור עד תחושת התמזגות ובדידות קיומית, אמת ומסיכות, מלאות וחוסר.

מול הדברים החסרים בחיי כולנו, מול הבדידות והמאמץ, מיניות היא סוג של נחמה. מפגש חריף עם העונג בחיים. עם החיות הזורמת בגוף למרות הכל. עם הידיעה, שיש בתוכנו רטט עדין, עוצמתי, חידתי. ברגעי קירבה מינית מפסיק האחר להיות זר, וניתנת האפשרות המרגשת להעניק לו ולקבל ממנו עונג, ואף לחוש לרגעים איחוד, לא רק בין גופנו לגופו, אלא גם באותו דבר עמוק יותר, נפש, נשמה, שיש בכולנו.

החוויה הזאת אינה קורית רק בזמן קירבה מינית. לעיתים אנו חשים בה במפגש עם משהו, שאינו קשור קשר ישיר לאקט עצמו. אינני מדברת על תיאור יחסי מין, על צפייה באברים הקשורים למיניות או על קולות הנלווים בדרך כלל למגע מיני. אני מדברת על דברים המעלים בנו תחושה של סקסיות – משיכה, עוררות והיסחפות של החושים והדמיון, למקום המזכיר לנו את העונג שבתשוקה מינית ובמימושה.

לעיתים זו יכולה להיות מוזיקה. משהו בטבעה של הנגינה, במתח שהיא יוצרת, במסתורין הטמון בה ומחכה לנו שנגלה אותו. משהו בצורת השירה. קול נמוך יותר, צרוד יותר, שיש בו מגע נטול פחד עם כאב, ואומץ להביא את עצמו כפי שהוא. אופן נשימה, שיש בו תכיפות. נשיפה שיש בה ביטוי קולי, ושאיפה בשני מובניה – לקיחת אוויר לתוך הגוף וביטוי של תשוקה. תחושה של פראיות, השתלחות, מרד או כמיהה עזה. כל אלה מעוררים עוצמה של היענות רגשית. גם המילה סקסיות  מעוררת הרבה יותר מאחותה העברית מיניות. זאת המוזיקה שיש במילה, והאותיות השורקות שיש בה, הדורשות הפעלה של סוג מסוים של נשימה בזמן ההגייה.

משהו סקסי יוצר תחושה של ציפיה. יש שם פיתוי, אך הוא אינו בוטה, והוא משאיר מקום לדמיון. יש בו מתח נכון בין גלוי לנסתר. הוא מזמין אך מאתגר. מצד אחד יוצר תחושה, שאם נבוא יעתר, ומצד שני אינו מבטיח דבר. יש בו חופש. הוא קרוב לטבע על עוצמתו ומחזוריותו. הוא מזכיר לנו את טבענו החייתי, הראשוני. את קיומם של חלקים בתוכנו, שהם קדומים ועמוקים יותר מאלה, שעוצבו בנו בתהליך ממושך של חשיבה, חינוך וריסון. יש בו תנועה, שנעה נכון בין  התפתחות צפויה, מעניקה בטחון ומאפשרת גישה, למה שאינו צפוי, ויוצר עניין ולעיתים גם הפתעה.

הצורה המאפיינת אותו היא התעגלות. קימורים, פיתולים, גבעות ושקעים. ניגודים שיוצרים ענין, בין יופי לבין משהו שפוגם בהרמוניה שהיופי יוצר. איכויות שמעוררות תחושות המשפיעות על מגע  – חלק ורך, שעיר וקשה, עדין וחזק. ליטוף ולפיתה. נועם עם מידת מה של כאב. לעיתים נוצרת תחושה סקסית דווקא מהיעדר – געגוע, כמיהה, איסור. קירבה כמעט עד מגע, בלי מגע. האפשרות להנכיח עונג בלי לממש אותו.

וחושניות. משהו סקסי מעלה מטען רב חושי. סחרחורת של ריחות הממלאים את האף ומתפשטים אל הראש. טעמים, המצטברים בפה ומקרינים אל הגוף כולו. קולות, המזכירים יותר הבעה קולית חייתית מאשר מילים של בני אדם. מראות, המזכירים ומעוררים משיכה לחלקים בגוף, שבדרך כלל מוסתרים על ידי לבוש. תשוקה לראות מה דומה בינינו ומה שונה. גילוי, כל פעם מחדש, של המסתורין של הגוף האנושי על קפליו, שביליו הנסתרים, חומו, רכותו.

כל אלה מחברים אותנו לזכרונות של עונג, שאנו נושאים מילדות, של גילוי הגוף על תחושותיו ועוצמותיו. חוויות ראשוניות בהן גילינו לראשונה את מיניותנו עם עצמנו. למשל שיש מקומות בגוף, שנעים יותר לגעת בהם. רגעים מרטיטים, בהם גילינו את חווית המפגש המהנה עם אחר, שיש בו טעם של מיניות. במשחקי ילדות, במשחקי דמיון נועזים, במאבקים פיזיים המסתירים רצון במגע. בהתרגשות שחשנו מול גילוי של תשוקה בסביבתנו, בחוץ, בבית או בסרט. בהתעוררות סוג אחר של תחושה מינית בגיל ההתבגרות. בגילוי העונג שיש בעצם התשוקה, גם אם אינה ממומשת. בגילוי הכוח שמוענק לנו כשאחר חושק בגופנו, ואנו יכולים להפוך אותו למאושר או לגרום לו סבל, על פי מידת היענותנו. בהתוודעות המהממת לעוצמת העונג שיש בפורקן מיני.

ומדהים להיווכח כמה מהר עולה בנו מול דברים מסוימים, הידיעה הברורה, שזה סקסי. האדם שלפנינו, גבר או אשה, לעיתים בלי שיהיו יפים במובן המקובל של המילה. תנועה שאנו רואים, של מחול, הילוך או חיה במרוצתה. יצירת אמנות הגורמת לדמיון להפליג לשם. טקסט שאנו קוראים, גם אם אינו מדבר על מין, שיש בו חושניות ואינטנסיביות. צורת דבורו של אדם. קולות טבע  כמו רוח, גשם או רעמים. מוזיקה רכה, עוטפת, עוצמתית, שאנו שומעים. נוף פראי או שופע שאנו רואים. אוכל שמוגש לנו, על צורותיו, צבעיו, מרקמיו, ושילובי הטמפרטורה שלו.  

כמה יפים החיים.