מילים הן כלי העבודה העיקרי שלי וכלי ההבעה המרכזי בחיי. יחד עם זאת הן אינן מצליחות לבטא
את הדברים החשובים באמת, במלוא המסתורין והעומק שבהם. מילים יוצרות הרחקה מיידית של
החוויה במלוא עוצמתה. אנרגיה נלקחת ממקום החוויה שהיתה לאחד עם החווה, שחש בה במלואה
ובאופן בלתי אמצעי, ומופנית לניסוח, שינסה להביא את החוויה לכלל ביטוי.
רק לעיתים רחוקות מתרחש סוג של נס. המילים מבטאות את החוויה, הרגש, המחשבה או הלך
הנפש, באופן שמאפשר ליוצר לחזור ולחוות אותם עם המפגש. נס פלאי עוד יותר מתרחש,
כשתיאור החוויה מאפשר לאנשים נוספים לפגוש באמצעותה את עצמם ורגעים מחייהם.
ואלה השירים: דיוקן עצמי להיות אגם גשם ראשון רגע לתת לרוך קרשנדו אישה וגבר
לחישות לילה בלי שינה הדייג ליטופים וגיפופים איש אינו רואה דבר עוד רגע
המודל, הצייר, המכחול, הצבע, הבד חולות בשמש עלילה (כתבה- תהליך יצירת השיר עלילה)
(כתבה – אור אינסוף, עוד מחשבות בעקבות השיר עלילה) גשם זהוב הגוף הוא בן חלוף
הר מושלג שני שירים ליודעי ח"ן התגשמות משתעשעת אדמה מעל ומעבר
מרכז (כתבה – מבט על תהליך כתיבת השיר מרכז) פולחן עוגת תפוחים (כתבה – איך נאפה השיר)
יום השואה כתום אחרי ימים (כמה מילים על השיר אחרי ימים)