עלילה

מתדפק בשערי,
אתה לוחץ
על קצה המצילה.
חכה,
הנה אבוא
לפתוח את דלתות המסילה.
קולי,
כלבים נובחים בבוא אדם,
שוקדת על לימוד הקבלה.

בחריפות העונג
נשברים כלים,
ורסיסים טסים בהילולה.
בקומי
אדרוך את רחשם,
ואצייר בכפותי מרבד תפילה.

אחר כך נבוא
מטאטא ויעה,
מריצפה לבקש מחילה.
ונטבול ונשטוף
במים צלולים,
ונדרוך שוב על קרקע בתולה.

משאלה, המולה,
טלטלה, נעילה.
לא נגיד, לא נאמר אף מילה.