קרשנדו

שאלת אותי,
מה זה
קרשנדו.

תראה,
אני אפילו לא יודעת
לקרוא תווים,
אבל אם תרצה,
שיעור פסנתר,
תקבל את אחד הטובים.

אתה רוצה בחוץ?
בשמש?
בגינה?
או שבפנים,
בחדר,
מתחת לשמיכה?

או קיי,
נלך לחדר.
תסגור קצת ת‘תריסים,
אני אוריד בינתיים,
לאט
את הבגדים.

אשכב לי על הצד,
ואתקפל
כולי,
אצמיד
את הברכיים
לחזה שלי.

פרוש ארבע אצבעות
שיהיה מירווח,
וגע בי, רק איפה שלח.

תתחיל בעדינות,
פיאנו,
פיאנו,
לאט לאט
תגביר,
נגיע ללגאטו,

לפורטה אל תגיע.
לאט,
בהדרגה,
תקשיב עכשיו
לקול
הנשימה.

עכשיו יבוא הפורטה,
כי כבר אי אפשר,
הנה הוא, מגיע כבר.

וכשהגוף שלי
כמו מניפה
נפתח,
וקשת כל צבעי
הומה, הומה,
הומה,
וקול צרוד
מוזר
את הגרון יבקע,
נהיה
ביחד,
פעימה חמה.

לזה קוראים קרשנדו.
עכשיו בוא,
נירגע.