22.12.2015 – שלושים שנה להולדתו של אור
אתמול היה לאור, בני האהוב, שמבין מעט מאוד ואינו מדבר, שהולך רק מרחקים קצרים, שתלוי
באחרים בכל פעולות היומיום, יום הולדת עגול.
תום אחיו ציין בוואצאפ המשפחתי את יום הולדתו, וכך בירכו אותו, ברכות מרגשות, דודיו ובני דודיו.
רציתי לחגוג לו, אבל לא ידעתי איך.
הוא אינו מתייחס במיוחד לנוף שסביבו, וכך לא היה נהנה במיוחד, אם הייתי לוקחת אותו לים
או לשדה ירוק. אי אפשר לקחת אותו לסרט או למופע מוזיקה, כי כשהוא שמח הוא מוציא קולות,
דבר שמפריע לאחרים. מאותה סיבה קשה לקחת אותו למסעדה. אין לי בעיה להאכיל אותו, אבל
מבטי האחרים צורבים, גם אם אין להם כל כוונה רעה.
בעוד שבועיים יחגגו לו יום הולדת עם עוד כמה דיירים בהוסטל אבן יהודה, שם הוא גר. זמר יבוא
לשיר. הורים ומעט אחים יגיעו. נביא עוגות טעימות ונדליק נרות. מישהו מאיתנו ינשוף על הנרות
לכבותם, ונשיר שתזכה לשנה הבאה. אגיד כמה מילים אישיות, אברך, ואודה לצוות המטפלים
המסור. ארקוד לצלילי המוזיקה כדי לשמח את אור, להתחבר לאחרים ולרומם את לבי. אשמח
שהוא בריא, שנראה שהוא מאושר. בתוכי אבכה.
אבל תאריך הולדתו היה אתמול, ולא ידעתי כיצד לציין אותו.
במקום ללכת לבקר אותו לבד כהרגלי, בקשתי מבר אחותו שתבוא אתי. קנינו לו עוגה אישית
טעימה. כשנכנסנו, סיפרתי שהיום יום הולדתו, ודיירת שיודעת לדבר אמרה מזל טוב. שרתי לו
שירי יום הולדת. אחד המטפלים וזוג הורים שהיה שם מחאו כפיים וחייכו. אור שמח למשמע
השירים, ואתו דיירים נוספים שזיהו אותם. בר האכילה אותו ברגישות, בעדינות. אחר כך קבל
את העוגה, ואכל אותה בהנאה. כשסיים, לקחתי אותו לשרותים ושיבחתי אותו כשעשה. ישבנו
בחדר המשחקים. בר העניקה לו קשקשן ששימח אותו. היא כתבה ברכה מרגשת, אך לא רצתה
להקריא אותה. הקראתי לו אותה כמה פעמים, באהבה, ברוך, מקווה שהמילים מגיעות בדרך
עלומה לגרעין נפשו הטהורה. אחר כך עיסיתי את גבו, את זרועותיו ואת רגליו, ונהניתי מצחוקו.
תוך כדי כך ניסיתי לשים לב לתחושותי. היה בי שקט. השלמה שלווה, שתהיתי אם היא אמיתית
ונובעת משנים של עבודה עצמית, שיצרו חוזק, קבלה של מה שאינו ניתן לשינוי, ויכולת להיות
מאושרת שאינה תלויה בדבר, או אם אני נועלת את רגשותי האמיתיים אפילו בפני עצמי.
חשבתי על כל הדברים שאור לא יחווה לעולם – לימודים, שיחות, מפגשי חברים, יצירה, עבודה,
טיולים, נהיגה, מין, זוגיות, הורות. ובה בעת, למרות החלקים הרבים כל כך החסרים בחייו,
יכולתי לראות אותו כאדם שלם שטוב לו, ואת חייו כתעלומה, חידה שפתרונה לא מובן לי, אך יש
בה, גם כפי שהיא, יחוד ויופי.
יום הולדת שמח, אור. בני היקר, המיוחד, האהוב. בריאות, אהבה ושמחה. תבורך.
