יום השואה

צלילות השחר מלטפת פנים
וציפור משמיעה את שירה,
גופי רך משינה ועטוף בשמיכה,
אך היום זה יום השואה.

לידי במיטה ישן אהובי
ונושם לאיטו בשלווה,
גופו המוכר חמים וחזק,
אך היום זה יום השואה.

לרשותי עומדת אסלה נקיה,
יש כיור ואמבטיה חמה,
ומים צלולים ומגבת רכה,
והיום זה יום השואה.

יש קפה בחלב,
לחמניה עם דגנים
ויש ירקות וגבינה,
זה טרי וטעים, אך חנוק בגרון
כי היום יום השואה.

כאן אני בארצי
מתהלכת זקופה
מרגישה נינוחות נעימה,
ואינני פוחדת מאיש או חייל
גם היום, גם ביום השואה.

הילדים משחקים,
ברדיו שירים,
את הלב מכווצת צפירה,
ודקירה של כאב וגל של חמלה
לכל מי שהיה בשואה.

ופצע ישן נפתח,
ובפה יש טעם עפר,
ודמעות ודם ושתן,
חשבתי שזה כבר נגמר.
ואני דואה, ואני רואה,
ואני ממשיכה להיות פצועה,
כי היום, כי היום, כי היום, כי היום,
כי היום זה יום השואה.

לשיר הבא     לרשימת השירים