מודה

מודה לחיים ולעולם.
לטבע, שההתבוננות בו מלמדת אותי, מעשירה אותי ביופי, ומנחמת אותי ברגעים קשים.
לאוצרות הידע, התרבות, החוכמה והאמנות, שנצברו עם השנים.
לכל מי שהעניק לי אהבה, ונתן לי את האפשרות לאהוב אותו.
לאלה שהעניקו לי את הזכות לקחת חלק בעולמם, ולאלה שהיו שם, להקשיב למה שישנו בעולמי.
לאנשים שליוו אותי לאורך הדרך. הורי, דורה ודודי גוטשטיין, אחותי אילנה, דודים ובני דודים,
חברים של הורי, שכנים, מורים.
למעגל התומך והחם של משפחת אילוז.
לחברים שהיו, ולכאלה שעודם שם בשבילי – חברי ילדות, חברי נעורים, וחברי בגרות.
לחברי הנפש האהובים שלי.
לחברי ללימודים במשך השנים.
לחברי היקרים, גם אם לא פגשתי אותם מעולם, בפורום היוצר.
לאנשים הנפלאים, שמלווים אותי בהתמודדות עם גידולו של אור.
ולאיציק – שהוא כל אלה גם יחד.