לקראת לידתו,
התמלא הירח כמו בטנה,
כל יום מעט יותר,
מאיר את הלילה החשוך
בנוכחותו המכשפת.
כוכבים יצקו חלב
טרי וחם
אל תוך שדיה,
ממתין בסבלנות לרגע הנכון.
בין הדקות,
שכל אחת מהן עמוסה
מצטרפים חדשים לחיים
ואחרים שנפרדים מהם,
הוקדש חלקיק של זמן,
לרגע היוולדו.
שנים אחר כך, לאור ירח,
מול שדי אשה הנגלים לעיניו,
שב הרגע
ונברא מולו.